מה לבדוק לפני שקונים מסנן מים למקרר

יש הרבה מילים גדולות בעולם של מסנני מקרר. "סינון רב-שלבי", "פחם פעיל מקליפות קוקוס", "טכנולוגיה מתקדמת להפחתת מזהמים". רוב האנשים קוראים את זה, לא מבינים מה זה אומר בפועל, ובסוף קונים לפי מחיר או לפי מה שנראה מוכר. זו טעות, כי ההבדל בין מסנן למסנן הוא אמיתי - אבל הוא לא תמיד במקום שחושבים.

מסנן מים למקרר עושה דבר אחד עיקרי: משפר את הטעם. זהו. המים בישראל בטוחים לשתייה, אז המסנן לא "מטהר" אותם במובן הרפואי. הוא מוריד כלור, מוריד ריחות, ומשאיר מים שנעים לשתות. כל השאר - בונוס נחמד או שיווק.

הבעיה היא שקשה להבדיל בין השניים. יצרנים יודעים שאנשים רוצים להרגיש שהם קונים משהו "מתקדם", אז הם משתמשים במילים שנשמעות טכנולוגיות. המאמר הזה מפרק את זה לגורמים. מה באמת עושה הבדל, מה פחות, ואיך לבחור מסנן בלי לשלם על אוויר.

מה באמת קורה בתוך המסנן

כמעט כל מסנן מים למקרר מבוסס על פחם פעיל. זה החומר שעושה את העבודה. הכלור נספג לתוך הפחם, הריח נספג לתוך הפחם, וזה מה שמשנה את הטעם. סנן למקרר LG, סנן למקרר סמסונג, מסננים גנריים - כולם עובדים על אותו עיקרון בסיסי. אין כאן קסם או טכנולוגיה סודית.

פחם פעיל הוא חומר עם הרבה מאוד נקבוביות זעירות. שטח הפנים שלו עצום ביחס לגודל - כף אחת של פחם פעיל איכותי יכולה להגיע לשטח פנים של מגרש כדורגל. כשמים עוברים דרך הפחם, מולקולות של כלור ותרכובות אחרות נתפסות בנקבוביות ונשארות שם. המים שיוצאים נקיים יותר מהמים שנכנסו.

ההבדל בין מסננים הוא באיכות הפחם ובכמות שלו. פחם מקליפות קוקוס נחשב טוב יותר מפחם מעץ או מפחם. הסיבה פשוטה - המבנה של קליפת קוקוס יוצר נקבוביות בגודל אופטימלי לספיגת כלור ותרכובות אורגניות. יותר פחם בתוך המסנן אומר יותר יכולת ספיגה לפני שהמסנן מתמלא. אבל אף יצרן לא כותב על האריזה "יש פה 50 גרם פחם באיכות בינונית". כולם כותבים "פחם פעיל איכותי".

אז איך יודעים?

שני סימנים מעשיים. הראשון: משקל המסנן. מסנן כבד יותר בדרך כלל אומר יותר חומר סינון בפנים. זה לא מדע מדויק, אבל זה אינדיקציה. אם מסנן אחד שוקל 150 גרם ומסנן מתחרה באותו גודל שוקל 100 גרם, כנראה שבראשון יש יותר פחם. הסימן השני: כמה זמן המסנן מחזיק לפי היצרן. מסנן שהיצרן אומר להחליף אחרי 6 חודשים לעומת מסנן שצריך החלפה אחרי 3 - ההבדל הוא לא סתם המלצה שרירותית, הוא משקף כמה יכולת ספיגה יש בפנים.

מעבר לפחם, יש מסננים שמוסיפים שכבת סינון מכני - רשת עדינה שתופסת חלקיקים קטנים לפי גודל. זה שימושי אם יש משקעים במים. בבתים עם צנרת ישנה או באזורים עם מים קשים, השכבה הזו יכולה לעזור. אתה תראה את זה בצבע של המסנן הישן כשתוציא אותו - אם הוא חום או כתום, הוא תפס חלקיקים. בבית רגיל עם צנרת תקינה, השכבה המכנית פחות קריטית. היא לא מזיקה, אבל גם לא שווה לשלם פרמיה משמעותית בשבילה לבד.

נקודה חשובה שאנשים לא חושבים עליה: סדר השכבות משנה. מסנן מים למקרר טוב שם את השכבה המכנית קודם, כדי שהיא תתפוס חלקיקים גדולים לפני שהם מגיעים לפחם. ככה הפחם יכול להתמקד במה שהוא טוב בו - ספיגת טעמים וריחות - בלי להיסתם מלכלוך. מסנן שבנוי הפוך יעבוד פחות טוב לאורך זמן.

איך לבחור נכון ומתי להחליף

הדבר הראשון, לפני הכל, הוא התאמה לדגם. בלי זה כל השאר לא רלוונטי. סנן למקרר LG מדגם מסוים לא ייכנס למקרר LG מדגם אחר, גם אם שניהם LG. היצרנים משתמשים בחיבורים שונים, בגדלים שונים, ובמיקומים שונים. לבדוק את מספר הדגם של המקרר - יש מדבקה בתוך המקרר או מאחור - ולוודא התאמה מדויקת למסנן.

אחרי שיש התאמה פיזית, להסתכל על שני דברים: הסמכות ומחיר סביר. מסנן עם NSF 42 לפחות, במחיר שלא נמוך מדי ולא גבוה מדי. אמרנו כבר - מחיר נמוך מדי מרמז על חומרים זולים, מחיר גבוה מדי לרוב משקף מותג ולא איכות. הנקודה המתוקה היא באמצע.

עכשיו לחלק שאנשים מזניחים: החלפה בזמן. המסנן הכי טוב בעולם לא שווה כלום אם הוא יושב במקרר שנה וחצי. פחם פעיל מתמלא. ברגע שהנקבוביות מלאות בכלור ובתרכובות אחרות, הפחם פשוט לא יכול לספוג יותר. המים עוברים דרכו כאילו הוא לא שם.

איך יודעים שהגיע הזמן? כמה סימנים ברורים. הראשון והכי פשוט - טעם. אם המים מתחילים להרגיש שוב כמו מים מהברז, עם טעם כלור או מתכתי, המסנן סיים את תפקידו. הסימן השני הוא זרימה - כשהמסנן מתמלא, הוא גם נסתם חלקית, והמים יוצאים לאט יותר. אם פעם לקח 5 שניות למלא כוס ועכשיו לוקח 10, יש סיבה לזה. הסימן השלישי הוא ריח הקרח. קוביות קרח שמריחות "מקרר" או נותנות טעם למשקה הן סימן מובהק שהמסנן לא עובד כמו שצריך.

טעות נפוצה היא לחכות לתזכורת של המקרר. הרבה מקררים חדשים מציגים התראה כשצריך להחליף מסנן. הבעיה היא שההתראה מבוססת על זמן או על כמות מים ממוצעת, לא על מה שקורה אצלך בבית. משפחה של חמישה אנשים שממלאת בקבוקים כל יום תרוקן את המסנן הרבה לפני שההתראה תופיע. רווק שבקושי שותה מים מהמקרר יכול להחליף מסנן שעדיין עובד מצוין. ההתראה היא נקודת התייחסות, לא פסק דין.

טעות נוספת היא לקנות מסנן מים למקרר לפי מראה. שני מסננים יכולים להיראות כמעט זהים מבחוץ ולהיות שונים לגמרי מבפנים. אחד עם פחם קוקוס איכותי ושכבה מכנית, השני עם פחם עץ בסיסי בלי שום תוספת. מבחוץ אתה לא רואה את ההבדל. רק המחיר, ההסמכות, והביקורות יכולים לתת אינדיקציה.

עוד דבר שאנשים לא תמיד יודעים: מסנן חדש צריך "שטיפה" לפני שימוש. אחרי שמכניסים מסנן, להעביר דרכו 2-3 ליטר מים לפני שמתחילים לשתות. זה שוטף אבק פחם ושאריות ייצור שיכולים לתת טעם מוזר או צבע אפרפר למים הראשונים. אם שכחתם לעשות את זה ושתיתם כוס עם נקודות שחורות קטנות - לא קרה כלום, זה רק פחם, אבל זה לא נעים.

נשארה עוד שאלה: האם סוג הסינון צריך להשתנות לפי איפה אתם גרים? התשובה היא בדרך כלל לא. המים בישראל עוברים טיפול לפני שהם מגיעים לברז, ואיכות הבסיס דומה ברוב האזורים. יש הבדלים בקשיות המים - באזורים מסוימים המים יותר "קשים", עם יותר מינרלים - אבל מסנן פחם רגיל לא מתמודד עם זה בכל מקרה. לזה צריך מערכת אחרת לגמרי, כמו מרכך מים.

מה שכן רלוונטי זה גיל הצנרת בבית. בבניין ישן עם צינורות ישנים, סינון מכני טוב יותר כן יכול לעזור. אם אתם רואים משקעים או צבע חלוד במים, שווה להשקיע במסנן עם שכבה מכנית רצינית, לא רק פחם. אבל זה יוצא דופן, לא הכלל.